<h1>ארחות חיים הלכ' טרפות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף מב.</h2>
כתב הר"ם במז"ל נמצאו כל הטרפיות המנויות ושאפשר להיות בבהמה וחיה ע"א. ואלו הן. א' דרוסה. ב' נקב תרבץ הושט. ג' נקב הקרום של מוח. ד' נתמסמס המוח עצמו. ה' נקב הלב לבית חללו. ו' נקב קנה הלב. ז' נקבה המרה. ח' נקבו קני הכבד. ט' נקבה הקיבה. י' נקב הכרס. י"א נקב המסס. י"ב נקב בית הכוסות. י"ג נקבו מעיה. י"ד יצאו מעיה לחוץ ונהפכו. ט"ו ניקב הטחול בעוביו. ט"ז חסרה המרה. י"ז נמצאו שתי מררות. י"ח חסרה הקיבה. י"ט נמצאו שתי קיבות. כ' חסר הכרס. כ"א נמצאו שתי כרסים. כ"ב חסר המסס. כ"ג נמצאו ב' המססים. כ"ד חסר בית הכוסות. כ"ה נמצאו ב' בית הכוסות. כ"ו חסר אחד מן המעים. כ"ז נמצאו ב' (בני) מעים. כ"ח נקבה הריאה. כ"ט נקב הקנה למטה ממקום שאינו ראוי לשחיטה. ל' נקב סמפון מספוני הריאה אפילו לחבירו. ל"א נאטם מקום [מן] הריאה. ל"ב נמוק סמפון מספוני הריאה. ל"ג נמצאת לחה סרוחה. ל"ד נמצאו בה מים סרוחים. ל"ה נמצאו שני אבעבועות בריאה זו כנגד זו. ל"ו נמצאו בה מים עכורים אע"פ שלא הסריחו. ל"ז נתמסמסה הריאה. ל"ח נשתנו מראיה. ל"ט נהפך הושט במראיו. מ' חסרה הריאה ממנין האונות. מ"א נתחלפו האונות. מ"ב הותירו האונות מגבה. מ"ג נסמכה אונא לאונא כלא כסדרן. מ"ד נמצאת הריאה בלא חתוך אזנים. מ"ה חסר מקצת הריאה. מ"ו יבש מקצת גופה. מ"ז נמצאת הריאה נפוחה ועומדת. מ"ח צמקה הריאה מפחד אדם. מ"ט חסר הרגל בין מתחלת בריותו בין שנחתך. ג' או שהיתה לה רגל יתירה. נ"א או שנטל צומת הגידין. נ"ב נטלה הכבד. נ"ג נטל הלחי העליון. נ"ד כוליא שהקטינה ביותר. נ"ה כוליא שלקתה. נ"ו כוליא שנמצאת בה ליחה אע"פ שאינה סרוחה. נ"ז כוליא שנמצאו בה מים [עכורים אע"פ שאינם] סרוחים. נ"ט נפסק חוט השדרה. ס' נמרך מוח חוט (השררה) [השדרה] ונתמסמס. ס"א נקרע רוב הבשר החופה את הכרס. ס"ב נגלד העור מעליה. ס"ג נתרסקו איבריה. ס"ד נתדלדלו הסימנין. ס"ה נשתברו [רוב] צלעותיה. ס"ו נעקרו רוב צלעותיה. ס"ז נעקרה צלע אחת מחוליתה. ס"ח נעקרה חוליא אחת. ס"ט נשמט הירך מעיקרו. ע' חסרה הגולגלת כסלע. ע"א נתכסה הגולגלת. ונתרוסס. אלו ע"א חולי שאוסרין הבהמה והחיה משום טרפה. כבר נתבאר כל אחד ומשפטיו וכל שאי אפשר שימצאו בעוף באיברים המצויין לבהמה ובעוף דינו בבהמה ובעוף אחד הוא. חוץ מטרפות שבכליות ושבטחול ושבאונות הריאה מפני שאין בעוף חתוך אונין כבהמה. ואם ימצא אין לו מנין ידוע. וטחול העוף עגול כמו עינב ואינו כטחול הבהמה. וטרפות שבכוליא ושבטחול לא מנו אותן בבהמה כדי שיהא כנגדן בעוף לפיכך לא נתנו בכוליא שהקטינה שיעור בעוף וכן כל כיוצא בזה. ומטעם זה התיר ר' שמואל ז"ל התרנגולה שלקתה כוליא שהיתה נפוחה כביצת התרנגולת ושחורה כדיותא והתירה עם בני חבורתו ז"ל.
<h2>דף נח:</h2>
בהמה שאחזה דם או שהיתה מעושנת או מצוננת או שאכלה צואת תרנגולי' או שאכלה (דם) [סם] שהורג אותה או ששתתה מים רעים מותרת. אבל אכלה סם ההורג את האדם או שנשכה נחש וכיוצא בו אסורה מפני הסכנה.
